חיסונים לכלבים ולחתולים – מידע, הסברים ותשובות לשאלות

חיסון כלבת

מחלת הכלבת היא מחלה נגיפית התוקפת את מערכת העצבים של היונקים כגון כלבים, חתולים, סוסים, בקר, תנים, חולדות וגם אנשים. הנגיף מועבר לרוב בנשיכה אך יכול לעבור גם ברוק במגע עם הפה, העין או האף. הכלבת "זכתה" בספר השיאים של גינס לתואר "המחלה הקטלנית ביותר" שכן בממוצע כל 10-15 דקות מת בעולם בן אדם מהמחלה.

ישראל נחשבת מדינה נגועה בכלבת ובממוצע ישנם בשנים האחרונות כ- 50 ארועים בשנה. פקודת הכלבת מחייבת לחסן כל כלב החל מגיל 3 חודשים ולחזור על החיסון בכל שנה. מומלץ לחסן גם חתולים שיוצאים בצורה קבועה מחוץ לבית.

חיסון משושה לכלבים

החיסון כולל הגנה מפני 6 מחלות נפוצות בכלבים:

• פרוו – נגיף הגורם לפגיעה קשה במערכת העיכול.
• כלבלבת – נגיף הפוגע במערכת העיכול, הנשימה והעצבים.
• דלקת כבד נגיפית – נגיף הגורם לפגיעה קשה בכבד.
• פאראינפלואנזה – נגיף דמוי שפעת שתוקף את מערכת הנשימה.
• 2 זני לפטוספירה – חיידק הפוגע בכבד ובכליות ועלול לעבור גם לבני אדם.

לגורים מומלץ לחזור על החיסון 3 פעמים בהפרשים של 2-3 שבועות ובהמשך לחזור על החיסון פעם בשנה. חתולים מקבלים חיסון שונה הנקרא מרובעת המכיל הגנה מפני 4 מחלות – שפעת חתולים, חתלתלת, כלמידיה וקליצ'י.

טיפול מונע לתולעי מעיים

תולעי מעיים נפוצים מאוד בחיות מחמד ועלולים לגרום לכאבי בטן, הקאות, שלשולים, רזון ואף לעבור לבני אדם ובעיקר ילדים. למעשה, הסיכוי של חיית המחמד שלנו להידבק בתולעים הוא כמעט 100% שכן תנאי ההיגיינה שלהם מוגבלים – הם מריחים טוסיק של חברים, מלקקים חטיפים מהרצפה או הדשא, שותים מהשלולית והמזרקות, מלקקים את עצמם אחרי טיול בחוץ ועוד ועוד. גורים עלולים להידבק עוד ברחם אימם. כיוון שהחשיפה רחבה, הסיכוי להדבקה גבוה ותתכן הדבקה של בני אדם, מומלץ לבצע טיפול מניעתי בכדורים מיוחדים לפחות פעם ב- 6 חודשים ובגורים אף יותר.

טיפול מונע לתולעת הפארק – ספירוצרקה לופי

תולעת הפארק מהווה מגיפה של ממש בקרב כלבים בשנים האחרונות. בניגוד לתולעי מעיים, התולעת אינה עוברת לבני אדם אך לכלבים היא קטלנית ועלולה לגרום למוות.
ההדבקה היא על ידי אכילת "שטויות" בחוץ – איזה כלב לא אוהב מדי פעם למצוא במהלך הטיול שאריות אוכל, לאכול דשא או להריח את הצרכים של הכלבה השכונתית? תוך כדי כך הוא עלול לבלוע בטעות חיפושית קטנה וכך להידבק בתולעת. כמובן, שההדבקה יכולה לקרות בכל מקום ולא רק בפארק. השם העממי "תולעת הפארק" נובע מכך שהתולעת התגלתה לראשונה סביב הפארק הלאומי ברמת גן.

כלבים שנדבקו יכולים לשאת את התולעת זמן ארוך ללא סימנים עד שהנזק רב ולא תמיד בר טיפול. סימני הפגיעה מהתולעת מגוונים מאוד ויכולים לכלול הקאות עקב נזק לוושט, קשיי נשימה עקב מסות בבבית החזה, צליעה ושיתוק עקב פגיעה בעמוד השידרה ואפילו מוות פתאומי ומיידי ללא שום סימן מקדים עקב קרע של אבי העורקים (דרכו נודדת התולעת בגוף).

המניעה כוללת שמירה קפדנית על כלבים הידועים כ"שואבי אבק" מפני אכילת שטויות וזריקה מניעתית הניתנת כל 2-3 חודשים.