עכברת – האם הכלב שלי מחוסן?

עכברת הוא השם העברי הלא-כל-כך מוצלח ללפטוספירוזיס. זוהי מחלה הנגרמת על ידי חיידק מהסוג leptospira. החיידק נישא בעיקר על ידי חולדות ומכרסמים ומכאן השם העברי "עכברת".

החיידק יכול לעבור לחיות אחרות וגם לבני אדם. צורת ההדבקה היא ע"י מגע ישיר עם שתן של אדם או חיה חולה, או בצורה עקיפה – כמו במאגר מים מזוהם.

למזלנו, החיידק רגיש ואינו עמיד לתנאי יובש, לכן אינו עובר באדמה, וגם במים העמידות שלו לרוב מוגבלת למספר שבועות.

כדי להימנע מהדבקה, יש להימנע ממגע ישיר או עקיף עם הפרשות של בעלי חיים או אדם נגוע, וכן להמנע מרחיצה במאגרי מים לא נקיים.

הכלבים שלנו מחוסנים מדי שנה כנגד שני זנים של החיידק הנכללים בתוך חיסון המשושה. החיסון כנגד הזנים הללו הינו יעיל אך לא מושלם, משום שקיימים גם זנים נוספים שאינם כלולים בחיסון.

סימני המחלה יכולים להיות קלים: חום, כאבי ראש וכאבי שרירים, אך ייתכנו סיבוכים של פגיעה כלייתית, כבדית, דלקת קרום המוח ועוד. לכן, חשוב להיות עירניים ובמידה ואתם מפתחים את הסימנים ושהיתם באזורי סיכון, לגשת לרופא (לא לוטרינר, אלא אם בכל זאת הצמחתם זנב).

חשוב להישמע לדיווחים לגבי מקורות המים ולנהוג בהתאם.

חיסונים לכלבים ולחתולים – מידע, הסברים ותשובות לשאלות

חיסון כלבת

מחלת הכלבת היא מחלה נגיפית התוקפת את מערכת העצבים של היונקים כגון כלבים, חתולים, סוסים, בקר, תנים, חולדות וגם אנשים. הנגיף מועבר לרוב בנשיכה אך יכול לעבור גם ברוק במגע עם הפה, העין או האף. הכלבת "זכתה" בספר השיאים של גינס לתואר "המחלה הקטלנית ביותר" שכן בממוצע כל 10-15 דקות מת בעולם בן אדם מהמחלה.

ישראל נחשבת מדינה נגועה בכלבת ובממוצע ישנם בשנים האחרונות כ- 50 ארועים בשנה. פקודת הכלבת מחייבת לחסן כל כלב החל מגיל 3 חודשים ולחזור על החיסון בכל שנה. מומלץ לחסן גם חתולים שיוצאים בצורה קבועה מחוץ לבית.

חיסון משושה לכלבים

החיסון כולל הגנה מפני 6 מחלות נפוצות בכלבים:

• פרוו – נגיף הגורם לפגיעה קשה במערכת העיכול.
• כלבלבת – נגיף הפוגע במערכת העיכול, הנשימה והעצבים.
• דלקת כבד נגיפית – נגיף הגורם לפגיעה קשה בכבד.
• פאראינפלואנזה – נגיף דמוי שפעת שתוקף את מערכת הנשימה.
• 2 זני לפטוספירה – חיידק הפוגע בכבד ובכליות ועלול לעבור גם לבני אדם.

לגורים מומלץ לחזור על החיסון 3 פעמים בהפרשים של 2-3 שבועות ובהמשך לחזור על החיסון פעם בשנה. חתולים מקבלים חיסון שונה הנקרא מרובעת המכיל הגנה מפני 4 מחלות – שפעת חתולים, חתלתלת, כלמידיה וקליצ'י.

טיפול מונע לתולעי מעיים

תולעי מעיים נפוצים מאוד בחיות מחמד ועלולים לגרום לכאבי בטן, הקאות, שלשולים, רזון ואף לעבור לבני אדם ובעיקר ילדים. למעשה, הסיכוי של חיית המחמד שלנו להידבק בתולעים הוא כמעט 100% שכן תנאי ההיגיינה שלהם מוגבלים – הם מריחים טוסיק של חברים, מלקקים חטיפים מהרצפה או הדשא, שותים מהשלולית והמזרקות, מלקקים את עצמם אחרי טיול בחוץ ועוד ועוד. גורים עלולים להידבק עוד ברחם אימם. כיוון שהחשיפה רחבה, הסיכוי להדבקה גבוה ותתכן הדבקה של בני אדם, מומלץ לבצע טיפול מניעתי בכדורים מיוחדים לפחות פעם ב- 6 חודשים ובגורים אף יותר.

טיפול מונע לתולעת הפארק – ספירוצרקה לופי

תולעת הפארק מהווה מגיפה של ממש בקרב כלבים בשנים האחרונות. בניגוד לתולעי מעיים, התולעת אינה עוברת לבני אדם אך לכלבים היא קטלנית ועלולה לגרום למוות.
ההדבקה היא על ידי אכילת "שטויות" בחוץ – איזה כלב לא אוהב מדי פעם למצוא במהלך הטיול שאריות אוכל, לאכול דשא או להריח את הצרכים של הכלבה השכונתית? תוך כדי כך הוא עלול לבלוע בטעות חיפושית קטנה וכך להידבק בתולעת. כמובן, שההדבקה יכולה לקרות בכל מקום ולא רק בפארק. השם העממי "תולעת הפארק" נובע מכך שהתולעת התגלתה לראשונה סביב הפארק הלאומי ברמת גן.

כלבים שנדבקו יכולים לשאת את התולעת זמן ארוך ללא סימנים עד שהנזק רב ולא תמיד בר טיפול. סימני הפגיעה מהתולעת מגוונים מאוד ויכולים לכלול הקאות עקב נזק לוושט, קשיי נשימה עקב מסות בבבית החזה, צליעה ושיתוק עקב פגיעה בעמוד השידרה ואפילו מוות פתאומי ומיידי ללא שום סימן מקדים עקב קרע של אבי העורקים (דרכו נודדת התולעת בגוף).

המניעה כוללת שמירה קפדנית על כלבים הידועים כ"שואבי אבק" מפני אכילת שטויות וזריקה מניעתית הניתנת כל 2-3 חודשים.

שפעת חזירים בחיות מחמד

אחד הנושאים ה"חמים" בזמן האחרון הוא פוטנציאל ההידבקות של חיות מחמד בוירוס שפעת החזירים, הידוע גם בשם הסקסי H1N1 (אין קשר לרובוט R2D2 ממלחמת הכוכבים).

ישנם זני שפעת ידועים המדביקים כלבים (H3N8) וחתולים (H5N1) אך מעולם לא הוכחה העברה של שפעת מכלבים וחתולים לבני אדם או להפך. הסיבה לכך היא שכלבים וחתולים הם מין שונה מאוד מבני האדם – הם הולכים על 4, לא מדברים שטויות, נאמנים, חברותיים ומקסימים. לעומתם,יש להודות שחזירים כבר יותר מזכירים אותנו לפעמים ואולי בגלל זה הוירוס החליט לעבור ביננו לבינם.

עד לאחרונה, רוב המומחים בעולם למחלות זיהומיות היו די בטוחים שהוירוס H1N1 לא יכול להדביק כלבים וחתולים. אך בתחילת נובמבר 2009 נמצא לראשונה בארה"ב חתול חולה שהוירוס בודד ממנו. מדובר בחתול ביתי בן 13 שלא יוצא החוצה ולא בא במגע עם בעלי חיים אחרים וככל הנראה נדבק מבני הבית. שניים מתוך שלושת בני הבית חלו בשפעת חזירים לפני החתול וכנראה "הצליחו" להדביק אותו.

החתול הראה סימנים של אפאתיות,חולשה, חוסר תיאבון וקשיי נשימה. הוא קיבל טיפול תומך שכלל עירוי נוזלים ואנטיביוטיקה כדי למנוע זיהומים משניים והחלים יפה, וכך גם הבעלים.

פרט לחתול הנ"ל, נמצאו עד היום גם מספר חמוסים שנדבקו בשפעת אך (עדיין) לא נמצא שוב כלב שנושא את הוירוס.

אז מה עושים:

ראשית,  ואני יודע שמדובר בבקשה גדולה, לא להיכנס לפאניקה!!!

מדובר בחתול היחיד בעולם עד עכשיו שבודד ממנו הוירוס. מניחים שהוא נדבק מבני אדם ולא להפך. גם מפני שבני הבית חלו לפניו וגם בגלל שסימני המחלה אצל החתול לא כללו שיעולים ועיטושים המפיצים את הוירוס.

שנית,  ניתן לנקוט באמצעי זהירות שזהים בבני אדם ובחיות – שטיפת ידיים,שמירה על היגיינה ובידוד אנשים חולים מאנשים אחרים וכנראה גם מחיות מחמד. במידה והכלב או החתול מראים סימני מחלה קחו אותו לוטרינר וציינו בפניו אם אחד מבני הבית אובחן עם שפעת. לא קיים חיסון לשפעת חזירים המיועד לחיות מחמד ולא ניתן לחסנם בתרכיב ההומני שניתן בקופות החולים.

לסיכום, אם עדיין אין לכם חיית מחמד, אמצו אחת במהירות (אבל לא חזיר). הסיכוי שלה לחלות בשפעת חזירים הוא אפסי ואם, חס וחלילה, אתם תחלו היא תתמוך בכם ותעזור לכם להעביר את הזמן בהנאה עד להחלמה מלאה J.