קרב סכינים

אחד הדברים שמטרידים את מנוחת בעלי חיות המחמד הוא תזונת הכלב או החתול שלהם (אבל הם גם מוטרדים מעט מהמצב הכלכלי והפצצה האירנית).

הקפדה על תזונה נכונה טומנת בחובה יתרונות רבים כגון צמצום מספר היציאות (חשוב במיוחד אם הכלב מבלה שעות ארוכות לבד), שיפור במרקם היציאות כדי שלא ילכלכו את הכלב ויהיו קלות לאיסוף, שמירה על בריאות חיית המחמד, שמירה על השיניים, שיפור מראה הפרווה (הפחתת קשקשת, יובש, גרד) ואפילו שיפור הריח של חיית המחמד. חשוב שתזונת חיית המחמד תהיה מאוזנת ושלמה ותכיל את כל המרכיבים החיוניים לגוף.

חברי, עמונואל (עולה חדש מארגנטינה), נוהג להאכיל את כלבתו  במה שהוא מאכיל את עצמו – סטייק אנטריקוט ולפעמים הוא מגוון בסינטה. למרות שכלבתו כבר בקושי מצליחה לעבור בדלת המרפאה (וגם הוא מתקשה), הוא בטוח שמדובר בתזונה האיכותית ביותר שהרי "זה מה שהם אכלו בטבע – טרפו כבשים ואכלו סטייקים".

עמנואל שוכח שבטבע זאבים ונמרים (כלבים וחתולים) אמנם טורפים כבשים אבל מעבר לבשר עצמו הם משלימים צרכים תזונתיים על ידי טחינת עצמות, אכילת תוכן קיבה עם צמחים, ולעיתים קינוח באכילת צואה של עצמם או של אחרים. ועם כל זאת הם חיים בממוצע כ-4 שנים בלבד.

אנו חייבים לספק לחיית המחמד שלנו תזונה מאוזנת של חלבונים, פחמימות ושומנים, שתכיל מרכיבים חיוניים (כגון טאורין בחתולים), מינרלים, וויטמינים ומאוד קשה להרכיב תזונה מאוזנת כזאת לבד על בסיס מזון ביתי. לכן, הדבר המומלץ ביותר למרבית האנשים הוא לבסס את תזונת הכלב/חתול על מזון מסחרי איכותי שם כבר עשו עבורכם את העבודה תזונאים מומחים.

והנה מספר טיפים שיעזרו לכם לבחור את המזון המתאים:

1. הסתכלו על רשימת המרכיבים שחייבת על פי חוק להיות מסודרת מהמרכיב בכמות הגדולה למרכיב בכמות הקטנה ביותר. רצוי שהמרכיב הראשון יהיה מקור של חלבון מן החי (כגון עוף, כבש, ממותה) ולא קמחים המיוצרים מפסדים של בעלי חיים או חלבונים מן הצומח .
2. התבוננו בטבלת ההאכלה היומית הנמצאת על האוכל. ככל שהמזון איכותי יותר המנה היומית  תהיה קטנה יותר, השק יחזיק לזמן ארוך יותר וגם תחסכו כסף. ההבדלים בין מזונות שונים יכולים להיות משמעותיים מאוד עד לרמה של 50% ויותר בכמות המזון היומית.
3. תראו אם לחברת המזון יש מספר שירות לקוחות (חינם) ומה היא מדיניות החזרת האוכל. חברות גדולות שבטוחות באיכות המוצר שלהן גם יתנו מענה וגם יסכימו לקבל את האוכל חזרה ולו בשל העובדה שהכלב לא אוהב את האוכל ולא רק בגלל פגם במוצר
4. גם אחרי שאתם משוכנעים שמצאתם את המזון האיכותי, הטעים, הריחני ובמחיר מציאה שלא יחזור, תקנו בפעם הראשונה שק קטן ולא שק ענק כי תמיד ייתכן שהכלב או החתול שלכם יחשוב קצת אחרת ממכם.
5. קנו מזון שמתאים לחיית המחמד שלכם מבחינת גיל, גודל, גזע, רמת פעילות ומצב גופני ובריאותי. הצרכים של פינצ'ר שונים מהצרכים של רוטווילר (גם אם לפינצ'ר יש שיגעון גדלות והוא בטוח שהוא אמסטף). גם רצוי לא לתת ללברדורית מעוקרת שעסוקה ברביצה מול ערוץ הטלנובלות מזון משמין כי אחרת הספה תישבר.

ועוד טיפ שהוא גם טיפ לחיים – תשתדלו לא להיות כמוני ולהיזכר בכל דבר רק ברגע האחרון (בעיקר מדובר ביום נישואים, יום האישה וכל יום אחר שקשור לאשתי ושהיא בטוח זוכרת אותו). תקנו אוכל חדש כשעדיין יש לכם מהאוכל הישן ולא רק ברגע שהשק נגמר ושהכלב אוכל מהעציצים כבר יומיים. זאת כיוון שיש לבצע את המעבר לאוכל חדש בצורה הדרגתית על פני כשבוע,  בו אנו מערבבים את המזון הישן עם החדש… ושיהיה בתיאבון.

אם שותים לא נובחים

כולנו יודעים שסביבת הבית מלאה בחומרים ודברים שאנו לא אמורים לבלוע ואם יש לכם ילדים הרי שברור לכם שאתם צריכים למנוע גישה לדברים כמו חומרי ניקוי ותרופות. בעלי כלבים וחתולים שבטוחים שחיית המחמד שלהם היא הכי חכמה בעולם (וגם הכי יפה, רגישה ובעלת חוש הומור) נוטים לשכוח או לא לדעת שני דברים בסיסיים:

1. מבחינת אינטליגנציה מדובר בילד בן שנתיים מקסימום – ילד בן שנתיים לא הולך לבד בצד הכביש, לא נותנים לו להכניס כל דבר לפה, ולא מצפים ממנו לדעת תמיד מה מותר ומה אסור.
2. יש להם רגישויות משלהם ויש תרופות ומזונות שאסור לתת להם.  לדוגמא: אקמול, אספירין, שום, בצל, שוקולד.

כלבים ישמחו לנסות דברים חדשים ויכניסו כמעט כל דבר שימצאו לפיהם. חתולים, יותר חכמים מבחינה זאת ולא נוטים להרעלות ביתיות אלא אם אנחנו גרמנו לכך על ידי מתן אקמול או ריסוס החתול או הבית בחומר לא מתאים.

אין גבול לדברים שהם חשופים אליהם בבית ובצורה קבועה אני מקבל טלפונים היסטריים על הכלב שאכל את הגלולות נגד הריון שהיו לצד המיטה (אין סכנה מיוחדת),  את הכדורים נגד כאב ראש (כי אחרי שהכלב אכל את הגלולות באו ילדים לעולם), תוספי מזון (כמו מגהגלופלקס או אומגה 3 כי אתם כבר בגיל של נכדים), או את התרופה נגד התקרחות (כי הגנטיקה תמיד מנצחת).

וכל פעם שאני חושב לעצמי ששמעתי כבר הכל דואגים להפתיע אותי עם סיפור חדש כגון זה:

יום שבת, 6 בבוקר מתקשר אליי יוסי ומספר לי שהוא ורונית  התעוררו בגלל קולות גזים עזים שמקורם בבטן כלבתם האהובה דושי. ביקשתי מיוסי לוודא שקולות הגזים באים מהכלבה (כי גם אנשים שנוחרים אוהבים להאשים אחרים) ולהוציא אותה לסיבוב צרכים. כשיוסי ניסה להוציא את דושי לסיבוב הוא גילה שהכלבה גם לא מסוגלת לעמוד ישר ומתנדנדת מצד לצד. זה כבר נשמע מוזר ולכן הפעלתי צ'קלקה וקבענו פגישת היכרות עם דושי במרפאה. ואכן, למרפאה הגיעו יוסי ורונית עם כלבה חייכנית, שמקשקשת בזנב ללא הרף אך איננה מסוגלת לעשות צעד ישר אחד.

To make a long story short, הסתבר שרונית שמה בערב בצק על השיש כדי להכין לחמניות בשבת בבוקר. דושי הכלבה לא חשבה פעמיים ואכלה בלילה את כל הבצק.

ומה יש בבצק? שמרים, ומה שמרים עושים? תוססים, ולכן גם יש גזים.

ומה מייצרים השמרים בתסיסה  – אלכוהול.

הכלבה פשוט הגיע אליי שיכורה. ואם היה תופס אותם שוטר בדרך ומעביר את הכלבה בדיקת ינשוף הוא היה גם שולל לדושי את הרשיון במקום.

דושי קיבלה טיפול מתאים ואחרי 24 שעות חזרה הביתה כשהיא יציבה עם הנג אובר קל.

סוף טוב הכל טוב אבל יש לזכור שהרעלת אלכוהול היא מסוכנת ויכולה לגרום לסימנים קשים, קומה ואף מוות.

ולמוסר ההשכל…

אנו צריכים להיות מודעים לעובדה שהבית הוא מחסן ענק של הרעלות פוטנציאליות. חיית המחמד שלנו מבלה את רוב חייה בתוך הבית וחלק ניכר היא גם מבלה בו לבד או ללא השגחה ולכן תפקידנו כהורים אחראיים הוא להפוך את הבית לסביבה בטוחה עבורם!!!

מעורב זה הכי, אחי

פעמים רבות פונים אליי אנשים לייעוץ לגבי סוג הכלב שכדאי להם לקחת.

תמיד יש את ההתלבטות האם לקחת כלב מעורב או גזעי ומה הגזע המומלץ.

ישנה גם התלבטות באיזה גיל לאמץ כלב ומאיזה מין אבל זה בכתבה נפרדת.

היתרון העיקרי באימוץ כלב גזעי הוא ש- you know what you get.

בכלב גזעי ניתן לצפות מה יהיה מראה הכלב, גודלו, סוג הפרווה ואפילו את אופיו – כמה הוא קל לאילוף, איך הוא מסתדר עם ילדים ועם חיות מחמד אחרות ועוד. זאת כמובן, בתנאי שקראתם את הוראות ההפעלה ולא "קלקלתם אותו בדרך".

יתרון נוסף וחשוב ביותר בכלב גזעי הוא הדאגה לוטרינר ולפרנסתו (אני הרי חולם על פנסיה מוקדמת). גזעים שונים נושאים גנטית נטייה למחלות ובעיות שונות. כמה מהדוגמאות הבולטות הן: בעיות אוזניים בקוקר ספאנייל, גידולי עור בבוקסרים, בעיות אגן וגידולים בטחול בכלב רועים גרמני,  בעיות נשימה ועיניים בכלבים פחוסי אף (פאגים, פקינזים), אבנים בדרכי השתן בדלמטים (שסובלים גם מחסר של תאים אפורים J), בעיות עור בווסטי וכמובן הבעיה הידועה של גולדנים ולברדורים שאוכלים הכל ומהווים מתחרים רציניים לחברות שואבי האבק הגדולות.

יש גם אנשים שרוצים את הגזע המיוחד שאין לאף אחד אחר. אבל תחשבו, אולי יש סיבה שהגזע הספציפי הוא לא כל כך פופולרי. גזעים "אקזוטיים" יותר נוטים גם לסבול ממחלות "אקזוטיות" יותר. הכוכבים הבלתי מעורערים  הם כלבי שארפיי שנוטים לסבול כמעט מכל דבר אפשרי, מה שהוביל באמריקה לאמרה  "שארפיי זה לא כלב, זאת מחלה". ישנם גם גזעים כמו סן ברנרד ש"תוכננו" לחיות באלפים השוויצריים ולא במזרח התיכון החדש בשלושים מעלות בצל.

אם כבר החלטתם לאמץ כלב גזעי, רצוי מאוד לאמצו מבתי גידול מסודרים ובעלי שם שכן ברבייה וגידול נכון ניתן למנוע חלק גדול מהבעיות הרפואיות וההתנהגותיות. הרי כשאתם קונים פלסמה אתם רוצים לדעת מי "האבא" של המכשיר אז בודאי כשאתם קונים כלב חשוב לדעת מי האבא והאימא של הכלב – גם הביולוגיים וגם ההולכי על שתים (המגדל).

ואם זה לא היה ברור עד עכשיו, אז  אציין שלרוב אני ממליץ לאנשים לקחת כלב מעורב.

ראשית, אתם עושים מצווה – כל כלב מעורב שמאומץ, משמעו עוד כלב שמצא בית, אינו משוטט ברחוב, אינו "מבלה" במכלאות או בעמותות ופעמים רבות אתם ממש מצילים את חיו ממוות (כפי שלצערנו, קורה לרבות מחיות הרחוב ובמספרים גדולים). זה אמנם לא מדעי, אבל לתחושתי האישית, כלב שהצלתם גם יהיה אסיר תודה כל חיו ופשוט תראו לו את זה בעיניים כל בוקר.

שנית, גם אם אידיאולוגיה אינה בראש מעינכם, הרי שגם מבחינות סוציומטיות לחלוטין ישנה עדיפות לכלבים מעורבים. לרוב כלב מעורב יהיה בריא יותר, יסבול מפחות בעיות לאורך חיו וגם יחיה יותר זמן.

כך תבלו איתו יותר על שפת הים (בחוף מותר לכלבים כמובן) ופחות בחדר ההמתנה של הוטרינר.

יהיה לכם את הכלב הכי מיוחד בשכונה, הכי אסיר תודה והכי בריא….אז מה צריך יותר?