האם לחתולים יש יכולת ריפוי?

כיף מאוד ללטף חתול ולשמוע ולחוש אותו מגרגר. שמענו גם על בעלי חתולים שלא יכולים להירדם בלי חתול מגרגר שיצטנף איתם מתחת לשמיכה. אבל, האם הגרגור של החתול הוא קול המביע הנאה בלבד? יכול להיות שיש בו משהו מעבר, ושהוא משמש כזרז לריפוי החתול כשהוא חולה או פצוע – ואולי אפילו אפשר לרפא באמצעותו בני אדם?

מתוך הכתבה: "מקובל לחשוב כי חתול מגרגר כשהוא מרוצה או כשהוא מאושר, אך תצפיות הראו כי חתולים מגרגרים גם במצבים אחרים. למשל, חתולה עשויה לגרגר במהלך המלטה ובזמן ההנקה, חתולים חולים או פצועים מגרגרים לעתים כשהם חשים אי נוחות או כאבים, וגרגור נצפה אפילו במקרים של חתולים גוססים. מכיוון שגם חתולים במצבים טראומטיים מגרגרים, נראה שלגרגור תפקיד חשוב יותר מאשר הבעת שביעות רצון ותו לא".

הוטרינר ד"ר עדי ירון מתראיין לכתבה במגזין "חיים אחרים" בנוגע לגרגורים, חתולים ובריאות חיות מחמד, ומסביר: "גרגור כמנגנון ריפוי נשמע לי לא ריאלי ואינו מתאים למצבי היומיום שאני רואה. חתולים, ובמיוחד חתולים צעירים, מחלימים יחסית במהירות כשמדובר בפציעות אורתופדיות, אולם הרגישות שלהם להרעלות הרבה יותר גבוהה משל כלבים… לפעמים מה שנראה לנו כהחלמה מהירה של חתול, זה פשוט חתול המתנהג כמעט כרגיל ומסתיר את תחושת הכאב והחולשה שלו".

הקליקו כאן לקריאת המאמר המלא (קובץ PDF – גודל כ-2MB).

שפעת חזירים בחיות מחמד

אחד הנושאים ה"חמים" בזמן האחרון הוא פוטנציאל ההידבקות של חיות מחמד בוירוס שפעת החזירים, הידוע גם בשם הסקסי H1N1 (אין קשר לרובוט R2D2 ממלחמת הכוכבים).

ישנם זני שפעת ידועים המדביקים כלבים (H3N8) וחתולים (H5N1) אך מעולם לא הוכחה העברה של שפעת מכלבים וחתולים לבני אדם או להפך. הסיבה לכך היא שכלבים וחתולים הם מין שונה מאוד מבני האדם – הם הולכים על 4, לא מדברים שטויות, נאמנים, חברותיים ומקסימים. לעומתם,יש להודות שחזירים כבר יותר מזכירים אותנו לפעמים ואולי בגלל זה הוירוס החליט לעבור ביננו לבינם.

עד לאחרונה, רוב המומחים בעולם למחלות זיהומיות היו די בטוחים שהוירוס H1N1 לא יכול להדביק כלבים וחתולים. אך בתחילת נובמבר 2009 נמצא לראשונה בארה"ב חתול חולה שהוירוס בודד ממנו. מדובר בחתול ביתי בן 13 שלא יוצא החוצה ולא בא במגע עם בעלי חיים אחרים וככל הנראה נדבק מבני הבית. שניים מתוך שלושת בני הבית חלו בשפעת חזירים לפני החתול וכנראה "הצליחו" להדביק אותו.

החתול הראה סימנים של אפאתיות,חולשה, חוסר תיאבון וקשיי נשימה. הוא קיבל טיפול תומך שכלל עירוי נוזלים ואנטיביוטיקה כדי למנוע זיהומים משניים והחלים יפה, וכך גם הבעלים.

פרט לחתול הנ"ל, נמצאו עד היום גם מספר חמוסים שנדבקו בשפעת אך (עדיין) לא נמצא שוב כלב שנושא את הוירוס.

אז מה עושים:

ראשית,  ואני יודע שמדובר בבקשה גדולה, לא להיכנס לפאניקה!!!

מדובר בחתול היחיד בעולם עד עכשיו שבודד ממנו הוירוס. מניחים שהוא נדבק מבני אדם ולא להפך. גם מפני שבני הבית חלו לפניו וגם בגלל שסימני המחלה אצל החתול לא כללו שיעולים ועיטושים המפיצים את הוירוס.

שנית,  ניתן לנקוט באמצעי זהירות שזהים בבני אדם ובחיות – שטיפת ידיים,שמירה על היגיינה ובידוד אנשים חולים מאנשים אחרים וכנראה גם מחיות מחמד. במידה והכלב או החתול מראים סימני מחלה קחו אותו לוטרינר וציינו בפניו אם אחד מבני הבית אובחן עם שפעת. לא קיים חיסון לשפעת חזירים המיועד לחיות מחמד ולא ניתן לחסנם בתרכיב ההומני שניתן בקופות החולים.

לסיכום, אם עדיין אין לכם חיית מחמד, אמצו אחת במהירות (אבל לא חזיר). הסיכוי שלה לחלות בשפעת חזירים הוא אפסי ואם, חס וחלילה, אתם תחלו היא תתמוך בכם ותעזור לכם להעביר את הזמן בהנאה עד להחלמה מלאה J.